זוכרים את הפוסט הראשון? זה שסיפרתי לכם בו את הסיפור הקצר על תחרות הטניס הראשונה שלי? יופי. כי עבר הרבה זמן... מאז דיברנו על התחרות הראשונה ועל ספורט יחידני. הכוונה הייתה לכתוב את הפוסט הבא על לחץ. אבל אז מה קרה? למה לקח כל כך הרבה זמן אתם שואלים (ברור שאתם שואלים...)? נחשו מה..? פתאום נהיה לי לחץ - לחץ בעבודה, לחץ בחזרה לשגרה. לא לחץ כזה של לפני תחרות, בעיקר לחץ של זמן. זהו סוג נוסף של לחץ שיכול לעלות שאלות רבות כמו האם אנחנו יכולים או רוצים להמשיך עם הספורט? האם יש לנו עתיד בספורט ככה ששווה לנו להפסיד לימודים? זמן איכות עם חברים או המשפחה?
אבל היום נדבר על הלחץ "הרגיל", זה שבדרך כלל מדברים עליו בהקשר של ספורט. אחד הנושאים המשמעותיים ביותר בעולם פסיכולוגיית הספורט. אז קודם כל הקדמה שתקדים את הסיפור- ובהקדמה אני מתכוונת להגדרה במילים פשוטות: לחץ הוא הפער בין איך שאני תופס את היכולות שלי לבין לדרישות התחרות, בתנאים בהם לכישלון יש השלכות חשובות.
אז מה קורה לנו בזמן לחץ? בזמן לחץ (בין היתר) אנחנו נוטים להתמקד בגורם המאיים- וזה בדיוק מה שקרה לי. התמקדתי ביריבה, שהייתה נראית לי כמו אלופת העולם בטניס- היא הייתה נראית לי גדולה, אחת שמתאמנת מאז שהיא נולדה כל יום ובלי הפסקה, כאילו היא מתחרה בחו"ל ויכולה גם לנצח את אגאסי (כן, הוא היה הלהיט בזמנו). באותו רגע שכחתי את עצמי, שכחתי את היכולות שלי, את העוצמות שלי, את החוזקות והדברים החיוביים שאני מביאה עם עצמי למגרש. הראייה שלי נהייתה צרה, לא ראיתי את כל התמונה ולא יכולתי לאפשר לעצמי לשחק בצורה משוחררת ועם ביטחון. בתוך המחשבות וההרגשות שהציפו אותי היה פער גדול בין איך שתפסתי את היכולות שלי לבין דרישות התחרות (זוכרים את ההגדרה של לחץ?)
במצב כזה, שבו נכנסים לראייה צרה, זה משפיע על המשחק גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטלית. המשחק הרבה יותר סגור, הביטחון מתערער עוד ועוד עם כל נקודה שמפסידים והכי גרוע- בסוף המשחק לא רק שיוצאים עם הפסד, אלא גם עלולים לצאת עם הרגשה של חוסר ערך- "מה אני שווה בכלל?"- יצא לכם פעם להגיד? או לשמוע את הילדים שלכם אומרים לאחר הפסד? השאלה אח"כ היא מה עושים עם האמירה הזאת? איך לוקחים אותה ועולים איתה למעלה? לשמחתי הרבה למדתי שזה דבר שניתן לעבוד עליו- הרחבת הראייה, התמקדות במטרות והליכה קדימה בביטחון. מבחינתי, כל נפילה היא מקום ללמידה ולטיפוס למקום גבוה יותר.
לחץ הוא נושא מאוד גדול, הוא לא מתמקד רק בראייה צרה. מזמינה אתכם לכתוב לי איך ואיפה הלחץ תפס אתכם בספורט.
*בתמונה- אחרי הפסד (גם בחיים הבוגרים) אבא שלי מנסה לעזור לי לראות את התמונה המלאה
תזכורת לפוסט שעליו הניתוח מתבסס: https://www.facebook.com/talmachtey/posts/122634149865828

Comments