וההוכחה הטובה ביותר היא שמי שהגתה את המשפט (ג'ורג' אליוט) היא בעצם הסופרת מרי אן אוונאס, שהשתמשה בשם של גבר בשביל להצליח לממש את הפוטנציאל שלה.
מרי אן אוואנס בת התשע נפרדה ממשפחתה, עזבה את בית הלבנים האדומות באחוזה שאביה ניהל, ועברה ללמוד בפנימייה. באותו זמן היא חיפשה דמות מבוגרת להישען עליה והתקרבה לאחת המורות, שאיתה ניהלה שיחות על פילוסופיה ואתיקה. בעקבותיה – התקרבה לדת, התלבשה בצניעות והקפידה על ביטול עצמי ועל עשיית מעשים טובים.
30 שנה לאחר כן, מרי אן אוואנס כבר לא הייתה קיימת יותר. היא שינתה את שמה ואת השקפת עולמה, פרצה דרך, מרדה במוסכמות, עיצבה לעצמה חיים שונים מאלה של בני משפחתה ומכריה.
הגיבורה שלנו, שעכשיו היא ג'ורג' אליוט, הפכה סופרת מוכרת ומצליחה. בחייה זכתה לקהל קוראים נלהב, התעשרה מהכתיבה ואפילו הוצגה בבית המלוכה.
למרות שבתקופתה סופרות פרסמו את יצירותיהן תחת שמן האמיתי- אליוט ביקשה לברוח מהסטראוטיפ הטוען כי כתיבה נשית מוגבלת אך ורק ליצירת סיפורי אהבה ורומנים קלילים. בנוסף לכך, היא רצתה שהיצירות שלה יישפטו בנפרד מעבודותיה המוכרות כמבקרת.
במקרה של ג'ורג' אליוט, מה שהיא הייתה צריכה לעשות כדי להיות מי שהיא יכולה להיות (לממש את הפוטנציאל שלה) זה לשנות את שמה בכדי להתמודד עם הסטראוטיפים שהיו קיימים בזמנה.
כמו אז, גם היום- תמיד יש משהו לעשות בכדי להצליח ולממש את הפוטנציאל שלנו ובעצם, אף פעם לא מאוחר מדי להיות מה שאתם יכולים להיות. רק צריך להתחיל.
Comments